החלטה בתיק בר"ע 11850-08-12

השופט עמירם רבינוביץ

1.         לפני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הדס יהלום ונציג ציבור מר כוחלאני; דמ"ש 15475-03-11), אשר פסק למשיבה פיצויי פיטורים בסך של 6,414ש"ח, ודחה את תביעת הקיזוז של המבקשת.

2.         אלה העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי:

                                 א.        המשיבה עבדה כעובדת ניקיון בתחומי התעשייה האווירית לישראל בע"מ.

                                  ב.         המשיבה הועסקה במקום משנת 2001. מתאריך 1.2.07 היתה מעסיקתה - המבקשת.

                                   ג.         ביום 11.9.07 הגישה המשיבה תביעה נגד המעסיק הקודם - חברת פ.א.ב. וכנגד המבקשת.

                                  ד.         המשיבה פוטרה על ידי המבקשת.

                                 ה.        בעקבות פיטוריה, הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני. על פי החלטה מיום 26.12.07 , הפיטורים בוטלו.

                                   ו.       ביום 16.12.08 הגיעו המשיבה והמבקשת, בתיק הנ"ל, להסכם פשרה

       כדלקמן:

1.      "הנתבעת 2 [חברת שעאן בע"מ, המבקשת כאן -ע.ר] תצהיר כי וותקה של התובעת [המשיבה כאן- ע.ר] יעודכן ויהיה מתחילת עבודתה של התובעת בחברת פ.א.ב. שירותים בע"מ, הנתבעת 1.

2.      הנתבעת 2 תשלים את יתרות דמי ההבראה ופדיון חופשה בהתאם לוותק באמור בסעיף 1.

3.      הנתבעת 2 מתחייבת לבדוק את יתרת הסכומים שהופרשו לקופת גמל בתקופת עבודתה של התובעת אצל הנתבעת 2. במידה וקיים חוסר כלשהו בסכומים שהופרשו, מתחיבת הנתבעת 2 להשלים את החסר וזאת תוך 30 ימים.

4.      הנתבעת 2 מתחייבת לבחון את גובה תוספת הוותק המגיעה לתובעת בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעת 2 ולשלם לתובעת את הסכומים המגיעים לה תוך 30 ימים".

3.     בית הדין האזורי קבע בסעיף 15 לפסק דינו כי: "בשים לב למכלול הנסיבות, לכך שהנתבעת [המבקשת כאן - ע.ר.] התחייבה לשלם לתובעת [המשיבה כאן - ע.ר.] הפרשים בגין תוספת וותק תוך 30 יום אולם לא עשתה כן אלא רק לאחר ארבעה חודשים ולאחר שהתובעת התריעה כי תתפטר והתפטרותה התקבלה על רקע זה אנחנו סבורים שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים."

4.     המבקשת טוענת בבקשת רשות ערעור זאת, האם יעלה על הדעת שבשל הפרשי ותק בסך 1014.91 ש"ח בלבד תתפטר המשיבה ויראו בכך נסיבות ביחסי העבודה המזכות אותה בפיצויי פיטורים. יתרה מזו כל יתר התחייבויות המבקשת בהסכם הפשרה מולאו עוד במשכורת חודש פברואר 2009, ורק הפרשי  הוותק התעכבו עד לתשלומם בפועל ביום 2 לאפריל 2009 בשל בדיקת רואה החשבון ודבר זה הודע למבקשת. חרף זאת לא המתינה המבקשת עד לתום ההודעה המוקדמת והתפטרה עוד בטרם ניתנה למבקשת הזכות הלגיטימית לתקן את הטעון תיקון, וכפי שבסופו של דבר תקנה בפועל ביום 2 לאפריל 2009.

5.     טיעון זה של המבקשת היה זוכה לאוזן קשבת, אילולא הנסיבות המיוחדות הקיימות במקרה דנן המצדיקות את דחיית בקשת רשות הערעור כפי שנפרט להלן.

6.     הסכם הפשרה בא לתקן הפרות שהפרה המבקשת כלפי המשיבה בתקופת עבודתה החל מ-1.2.2007 בכל הקשור לתשלום תוספת הוותק, עדכונה, והנגזרות ממנה ברכיבים, דמי הבראה ופדיון חופשה, ובכל הקשור להפרשים לקופות גמל, ככל שהיו בתקופת עבודת המשיבה אצל המבקשת. כל זאת היה אמור להשתלם תוך 30 יום. ביחס לתוספת הוותק התחייבה המבקשת לבחון את גובה התוספת המגיעה למשיבה בתקופת עבודתה ולשלם לה סכומים אלה תוך 30 יום.

7.     הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין. הסכם הפשרה הציב מועדים לביצועו תוך 30 יום ממועד הסכם הפשרה, שנכרת ביום 16.12.2008. כלומר התשלומים כולם היו צריכים להתבצע עד ליום 16.1.2009. הכוונה לתשלום  עד לאותו יום, ולא לתשלום במועד בו תשולם משכורת חודש ינואר 2009, שהשתלמה בפועל על ידי המבקשת ביום 10.2.2009 (סעיף 5 לפסק דין האזורי).